בשבועות הראשונים אחרי 7 באוקטובר האמנים נזעקו לעזור. הם שרו בלוויות, הופיעו בפני מפונים, ציירו ציורי קיר של אחדות וכתבו שירי אבל ותקווה. הם נתנו לאומה המתאבלת משהו להיאחז בו כשמילים לא הספיקו.
אבל חודשים אחר כך רבים מהקולות הללו השתתקו.
יש שלא יכלו עוד להופיע, אחרים נסגרו פנימה, ומעטים נעלמו מהבמה לגמרי.
MHFA ישראל מכנה את התופעה הזו הד של יצירה — קריסה רגשית שיכולה להגיע אחרי נתינה אמנותית אינטנסיבית במציאות של טראומה קולקטיבית. בתוך השקט הזה מסתתר סיכון הולך וגדל לאובדנות שאנשים נמנעים מלקרוא בשמה.
פוסטים נוספים שיעניינו אותך
התאבדות במשבר: סימני אזהרה מוקדמים ותגובה ראשונה
טראומה יכולה לדחוף את הנפש לייאוש. בחודשים שלאחר 7 באוקטובר, אנשי מקצוע בבריאות הנפש ברחבי ישראל דיווחו על עלייה במחשבות אובדניות.
מניעת התאבדותהתאבדות אחרי מלחמה: הבנת המשבר הנסתר
האקדחים עשויים להשתתק, אבל הקרב הפנימי מתעצם לעתים קרובות. שיעורי ההתאבדות עולים היסטורית לאחר סכסוך — לא במהלכו.
מניעת התאבדותפוסטוונציה: תמיכה בקהילות אחרי התאבדות
כשקהילה מאבדת מישהו להתאבדות, האבל מעורב בסטיגמה, בלבול ופחד.
רוצים ללמוד עוד על MHFA?
הכשרת MHFA מעניקה כלים מעשיים לתמיכה בבריאות הנפש. הצטרפו לקהילה שלנו והפכו לחלק מהשינוי.