מהישרדות ליציבות: הצעדים הראשונים בריפוי קהילתי

כשנורות הרקטות נופלות, אינסטינקט ההישרדות נדלק. אנשים רצים, מתחבאים, מגנים. אבל כשהסירנות שותקות והעשן מתפזר, מה שנשאר קשה יותר לראות — תחושת הביטחון שהתנפצה, האמון שהתפורר, והאבל שלא נעלם עם ההריסות.

עזרה ראשונה נפשית ישראל מבינה שהריפוי מתחיל לא בכיסא של המטפל, אלא ברחובות, בבתי הכנסת, בבתי הספר ובמקלטים של החיים היומיומיים. הצעד הראשון פשוט אך עמוק: להיות נוכחים.

בימים הסוערים שאחרי 7 באוקטובר הגיעו מתנדבי MHFA — לא עם תשובות, אלא עם שקט, נוכחות ונכונות לשבת לצד הכאב. הם למדו את כוח ההקשבה הפעילה: ליצור מקום לעצב בלי למהר למלא אותו בפתרונות.

השלב הראשון של הריפוי עוסק בייצוב — לוודא שהצרכים הבסיסיים נענים, להשיב תחושת שגרה ולהציע תמיכה רגשית עקבית. ניצולים לא צריכים עצות ברגעים הראשונים. הם צריכים לדעת שהם לא לבד.

יציבות, מלמדת MHFA ישראל, אינה היעדר כאב — היא נוכחות של חיבור.