מאז 7 באוקטובר ראינו בישראל חמלה מופלאה בפעולה — מתנדבים שמארזים מזון למפונים, מטפלים שמעניקים ייעוץ חינם, מורים שמנחמים ילדים בעת אזעקות, צוותי רפואה שרצים אל הסכנה.
אבל חודשים אחר כך, כשהמשבר הופך לשגרה, זוחלת פנימה עייפות מסוג אחר: לא כזו ששינה פותרת, אלא זו שנוצרת מדאגה עמוקה ומתמשכת.
MHFA ישראל מכנה זאת תשישות חמלה — התרוקנות רגשית וגופנית כשמוזגים מכוס ריקה. זו לא כישלון. זו פיזיקה.
המדריכים מזכירים לעיתים: "ריפוי הוא לא מרדף אחרי אושר, אלא יצירת מקום עבורו."
פוסטים נוספים שיעניינו אותך
עזרה למסייעים: מניעת שחיקה במטפלים
יש אמירה בקרב עובדים בבריאות הנפש: "אי אפשר למזוג מכוס ריקה." בחודשים שמאז 7 באוקטובר, אלפי מתנדבים, מטפלים ומנהיגים קהילתיים מזוגים.
תמיכה במטפליםהנטל השקט על המטפלים: זיהוי טראומה משנית
כשאחד ההורים הופך למטפל מלא בפצוע, או כשמורה סופג את האבל של הכיתה, הטראומה לא נשארת במקום אחד—היא מתפשטת.
תמיכה במטפליםכשהמטפל נשבר: סיכון התאבדות בקרב מטפלים משפחתיים בישראל
הם עמוד השדרה השקט של ההחלמה בישראל — האמהות, בני ובנות הזוג, הילדים הבוגרים והשכנים שמטפלים בפצועים, בקשישים ובנפגעי הנפש.
רוצים ללמוד עוד על MHFA?
הכשרת MHFA מעניקה כלים מעשיים לתמיכה בבריאות הנפש. הצטרפו לקהילה שלנו והפכו לחלק מהשינוי.